אינטרנט בארצות הברית: קליטה, מרחקים והתרעות חירום

לארצות הברית יש אחת הקליטות העירוניות הטובות בעולם, ובו בזמן כמה מהחורים הגדולים ביותר שמטייל ייתקל בהם. שני הדברים נכונים, והכול תלוי איפה בדיוק אתה נוסע.

בעיר, ובין הערים

ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, מיאמי, סן פרנסיסקו: דור רביעי וחמישי בלי ויכוח, והדור החמישי בתדרים הבינוניים כבר פרוס היטב. שדות התעופה, הרכבת התחתית בערים הגדולות והקניונים מכוסים.

השינוי מתחיל בכביש. המדינה עצומה, ובעיקר במערב ובמערב התיכון יש קטעים של כבישים בין־מדינתיים שבהם עוברים עשרות קילומטרים בלי אות. בפארקים הלאומיים, כמו ילוסטון, זאיון, עמק המוות וחלק גדול מהגרנד קניון, הקליטה סמלית או פשוט לא קיימת.

אילו מפעילות יש

את השוק מחלקות ורייזון, איי־טי־אנד־טי וטי־מובייל. הקליטה הכפרית של כל אחת שונה וההבדל אמיתי: יש אזורים שאחת מגיעה אליהם והשנייה לא. באיזו רשת משתמשת חבילת שבב אלקטרוני כתוב בדף הטכני של כרטיס היעד, ובטיול כבישים כדאי להסתכל בו.

מאפיין שאף אחד לא מספר עליו: התרעות החירום

מערכת התרעות החירום האמריקאית שולחת לנייד הודעות על טורנדו, הצפות, שרפות וילדים נעדרים. הן מגיעות גם אם אינך מבין מאיפה, והן מצלצלות חזק גם במצב שקט.

זו לא תקלה אלא המערכת שעובדת. בעונת הטורנדו או השרפות עדיף לא לכבות אותן, גם אם הן מעירות באמצע הלילה.

המספר 911 ולמה כדאי שיהיו נתונים

שיחות חירום עובדות מכל נייד שיש בו קליטה, בין שהקו פעיל ובין שלא. אבל הרבה שירותי סיוע בדרכים וביטוחי נסיעות מתנהלים דרך אפליקציה, ושם כבר צריך נתונים. במדינה עם מרחקים כאלה זה נימוק כבד לא להישאר בלי חיבור.

כמה תצרוך

טיול בארצות הברית נשען הרבה על מפות, על ניווט בכביש ועל חיפוש מקומות לעצור בהם. עם המסלול מורד מראש, השימוש הרגיל נשאר בין 300 ל־600 מגה ליום.

כדי לדייק לפני בחירת חבילה, המספרים המלאים נמצאים ב כמה גיגה באמת נצרכים בטיול.

שלושה דברים למסלול כבישים

1. הורד את מפות כל המסלול, לא רק של הערים. זה ההבדל בין להתמצא לבין לא להתמצא בקטע בלי אות.
2. שמור את מספרי חברת ההשכרה והביטוח באנשי הקשר. בלי נתונים השיחות עדיין יוצאות.
3. אם אתה נוסע לפארקים לאומיים, ספר למישהו מה התוכנית שלך ליום. זו לא הפחדה: שם אין קליטה, וחילוץ תלוי בכך שמישהו ישים לב שאינך חוזר.