השוואות
כרטיס אלקטרוני, ראוטר נייד או כרטיס מקומי: שלוש דרכים לגלוש בחו״ל
שלוש דרכים להתחבר בחו״ל, עם היתרונות האמיתיים והמטלות שנלוות להן. מי מנצח תלוי בנסיעה, במספר האנשים ובמדינה.
Nerea Aguilar 8 דק׳ צילום: Yohan Cho, Unsplash לפני שהופיעו הכרטיסים האלקטרוניים, למי שלא רצה לשלם נדידה היו שתי דרכים: לקנות כרטיס במקום או לשכור ראוטר נייד. שתיהן קיימות עד היום ולשתיהן יש עדיין מקום, ולכן כדאי לדעת מתי כל אחת מהן.
הראוטר הנייד
מכשיר בגודל ארנק שבתוכו כרטיס מקומי והוא מחלק רשת אלחוטית. שוכרים אותו לפני היציאה או בשדה התעופה של היעד, ומחזירים בחזרה.
היתרון אמיתי: הוא מחבר כמה מכשירים בבת אחת בתעריף אחד, כך שלמשפחה של ארבעה או לקבוצה שנעה תמיד יחד זה משתלם, והוא לא נוגע בטלפון של אף אחד.
החיסרון אמיתי גם הוא: זה עוד מכשיר שצריך להטעין כל ערב, להחזיר בזמן, לא לאבד ולא להשאיר במלון ביום שהקבוצה מתפצלת, כי אז חצי מהאנשים נשארים בלי גלישה. ואם הסוללה נגמרת באמצע אחר הצהריים, כולם מנותקים בבת אחת.
הכרטיס המקומי
קונים אותו במקום, בדוכן בשדה התעופה או בחנות, והוא נותן את מה שנותן כל קו במדינה: גלישה, בדרך כלל גם מספר מקומי, ואת התעריפים המקומיים, שביעדים רבים הם נמוכים.
המטלות הן ביורוקרטיות. במדינות מסוימות קונים אותו בחמש דקות ובאחרות דורשים דרכון ורישום, ויש מקומות שבהם ההצעות לתיירים קיימות רק בדוכנים מסוימים עם שעות פתיחה משלהם. בנוסף צריך להוציא את הכרטיס האישי מהמכשיר, והכרטיס הזה נעלם בכיס או בנרתיק הדרכון יותר פעמים משנוהגים להודות.
הכרטיס האלקטרוני
קונים אותו מהבית, מתקינים ברשת אלחוטית לפני היציאה, והוא חי לצד הקו הרגיל שנשאר במכשיר וממשיך לקבל שיחות והודעות.
נקודת התורפה שלו היא שנדרש מכשיר תואם ולא נעול למפעיל, ושהפרופיל גר בתוך אותו מכשיר: אם המכשיר מתקלקל באמצע הנסיעה, הפרופיל לא עובר לבדו למכשיר הרזרבי.
שלושתם בטבלה
| כרטיס אלקטרוני | ראוטר נייד | כרטיס מקומי | |
|---|---|---|---|
| מתי הוא בידיים | לפני היציאה | בעת האיסוף | אחרי ההגעה |
| מכשירים מחוברים | שלכם, וגם מה שמשתפים | כמה בבת אחת | שלכם |
| המספר הרגיל | נשאר בפנים | נשאר בפנים | יוצא מהמכשיר |
| מה צריך להחזיר | כלום | הראוטר | כלום |
| סוללה נוספת להטעין | לא | כן | לא |
| אם הקבוצה מתפצלת | לכל אחד יש משלו | רק למי שנושא את הראוטר יש גלישה | לכל אחד יש משלו |
מי מנצח בכל מקרה
- נסיעה קצרה לבד או בזוג: כרטיס אלקטרוני, בגלל הנוחות ובגלל שמגיעים מחוברים.
- משפחה גדולה שנעה תמיד יחד וילדים עם מסכים: הראוטר עשוי להשתלם, בהנחה שמטעינים אותו כל ערב.
- שהות של חודשים במדינה אחת: כרטיס מקומי, כי תעריפי התושבים הם עולם אחר ומספר מקומי בסוף נדרש.
- יעד עם ביורוקרטיה מסובכת לתיירים: כרטיס אלקטרוני, ובדיוק שם ההבדל בולט הכי הרבה.
- מכשיר ישן או נעול למפעיל: כרטיס מקומי או ראוטר, כי ההתקנה פשוט לא תעבוד.
והרשת של המלון, שאינה אפשרות רביעית
להסתמך על רשת אלחוטית עובד בתוך המלון ונופל בכל השאר: המונית, השוק, התחנה, ורגע החיפוש אחרי הכתובת עם המזוודה ביד. כתוכנית יחידה זו הדרך שסובלים ממנה הכי הרבה.
למה רשתות פתוחות דורשות זהירות נוספת נמצא ב הרשת החינמית בשדה התעופה ולמה אין להסתמך עליה.
שאלות נפוצות
מה עדיף, כרטיס אלקטרוני או ראוטר נייד?
לאדם אחד או שניים הכרטיס האלקטרוני: מגיעים מחוברים ואין מכשיר להטעין או להחזיר. לקבוצה גדולה שנעה תמיד יחד הראוטר עשוי להשתלם.
האם הראוטר הנייד קולט טוב יותר?
לא. הוא משתמש ברשת של מפעיל מקומי, בדיוק כמו כרטיס אלקטרוני או כרטיס מקומי. הקליטה היא של המדינה ולא של המכשיר.
מתי כרטיס מקומי משתלם?
בשהיות ארוכות וכשצריך מספר של המדינה. בנסיעה של שבוע או שבועיים הביורוקרטיה כבדה יותר מהחיסכון.
אפשר לשתף גלישה מכרטיס אלקטרוני?
ברוב המקרים כן, אם כי זה תלוי בחבילה ובמכשיר. הצריכה זהה לזו של המכשיר המחובר, ולכן כדאי לקחת את זה בחשבון בבחירת הנפח.
מה קורה אם המכשיר עם הכרטיס האלקטרוני מתקלקל?
הפרופיל גר באותו מכשיר ולא עובר לבדו לאחר. אפשר להתקין מחדש במכשיר החדש אם הספק מאפשר להנפיק את הקוד שוב, ולכן כדאי לשמור את הודעת הרכישה.
